קציר הוּמוּס

בתחילת דרכי כמגדל תולעים אדומות חשבתי לתומי כי בהמשך הדרך אוכל להפיץ ולמכור הומוס ומוצריו –תה הומוס וכד'.

מהר מאד הבנתי שההומוס אינו כה אטרקטיבי כפי שהתולעים עצמן, ההסברים לכך רבים: מגדלים רבים רוכשים את תולעים אדומות במטרה למחזר ביעילות את הפסולת הביתית ולא בשביל הומוס, אחרים רוכשים את התולעים כדי לייצר את הומוס באופן עצמאי ומחפשים את ההשקעה הראשונית בלבד. קבוצה אחרת מעוניינת בנוסף להומוס בתחביב משפחתי , גידול קל ופשוט, חיית מחמד שמאפשרת לעזוב את הבית לסופ"ש מבלי לדאוג לגבי האוכל והמים של בעל החיים.

קורס מתקדם זה,  להפרדת תולעים אדומות ומיצוי  הומוס נכתב במטרה לסייע למגדלים ותיקים אשר ברשותם גרעין רבייה גדול ומיכל שהתמלא להפריד את התולעים ולמצות את האדמה האיכותית, ההומוס, שהן מייצרות. בקורס זה מקבל המגדל הוותיק את הכלים הדרושים כדי להפריד את התולעים מן הערימה.

נלמדות פה ארבע טכניקות להפרדה של התולעים מן הערימה על יתרונותיהן וחסרונותיהן.
כל מה שנשאר– לצלול לתוך העניין.

פרק 1 - כיצד ניגשים אל הערימה

תולעים אדומות, גודלן כ – 8 ס"מ והן מזכירות מאד את שלשול הגינה המצוי באזורינו. מדובר בבעל חיים עדין, רך ולכן גם פגיע.

כל תולעת אדומה מטילה מידי מספר ימים ביצים בצבע זהוב המזכירים בצבען וצורתם לימונים זעירים בגודל של מספר מילימטרים.

ערימה בריאה תכיל כמות גדולה של ביצים ותולעים מסיבה זו לכלי העבודה איתם אתם ניגשים אל הערימה יש חשיבות גדולה מאד.

כמו כן קצב הרבייה הגבוה אומר שבהכרח פגיעה בתולעת פוגע לטווח ארוך בפוטנציאל הערימה לגדול עוד ועוד.

זו ההזדמנות להפריך גוזמא הגורסת שלחתוך תולעת לשתיים גורם לה לגדל את החלק החסר וכך אפילו להתרבות בצורה זו. כל מגדל ותיק יודע שלתולעת יש קיבה אחת, פה אחד וכד', חיתוך לשניים לא יגרום לחלק החסר לגדל איברים אלה.

הבנו כי מדובר בחיה עדינה ויש לנו אינטרס שלמרות שאנו הולכים לבחוש בערימה (בהתאם לסוג ההפרדה) רצוי לעשות זאת בעדינות מירבית תוך פגיעה מינימלית בתולעים האדומות וביציהן.

כלי העבודה המומלצים הינם כלי עבודה לגינה ידניים עם זרועות קצרות למען שליטה מירבית.

הכלי המועדף על ידי כדי לאתר תולעים ואף לתפוס מרבצים גדולים הינו כלי בעל 2-3 שיניים המכונה מקלטרת ידנית, היתרון בכלי זה הינו שנכנסות לאדמה הזרועות, כך שהפגיעה בתולעים האדומות הינה מינימלית.

פרק 2 - הפרדה ידנית

השיטה הפשוטה ביותר בה גם אני התחלתי היא ההפרדה הידנית, כשמה כן היא.

למגדלים בעציץ או מיכלים קטנים, מומלץ לקחת את מיכל הגידול, להפוך אותו באופן מלא ולשפוך את כל תכולתו על עיתון.

רוב התולעים יימצאו למטה וכשתהפכו את הערימה תוכלו לראות אותן ולתפוס ביתר קלות.

בזריזות ולפני שהתולעים מתחפרות ניתן לתפוס אותן, אחת אחת, וכך להוציאן מהערימה.

שיטה זו טובה להפרדת בין תולעים אדומות לבין הומוס ולווא דווקא ההומוס מהתולעים.

לבעלי המיכלים הגדולים נדרש להכניס את המקלטרת הידנית ולקחת גוש הומוס יחד עם תולעים האדומות.

לאחר הוצאת הגוש כדאי להניחו על צלחת או תחתית של עציץ. ניתן בנקל לראות את התולעים לאחר הוצאת גרעין זה, פושטים יד ואוספים את כמות התולעים המבוקשת.

כך ניתן לתת כמות מדודה של תולעים – למשל להתחייב על 50 תולעים או 100 תולעים וכד' ופשוט לספור אחת אחת.

יתרונות: דיוק במספר התולעים המוצא מן הערימה, שכן כל תולעת נוספת היא מורשת שלמה שעוברת למישהו אחר וכן אי פגיעה בתולעים כמעט בכלל.

חסרון: איטיות בתהליך ולאלה שעדיין לא התרגלו גם המגע הישיר עם התולעים לא תמיד נעים.

פרק 3 - הפרדה על ידי ייבוש הערימה

ייבוש הערימה היא שיטה אשר אינה מועדפת על ידי, אבל שמעתי עליה רבות ונראה שהיא עובדת, בעיקר כשמדובר בכמויות גדולות מאד של קומפוסט ושל תולעים.

השיטה מבוססת על מספר תכונות של התולעים שיש להתחשב בהן בעת הגידול:

1.     התולעים לא אוהבות יובש – הן חייבות לחות במיכל הגידול שלהן.

2.     התולעים כמו כל בעל חיים, צריכות לאכול כדי להתקיים.

תנאים לשימוש בשיטה:

1.     גידול התולעים בערימה המונחת ישירות על הקרקע ולא בתוך מיכל סגור כגון עציץ.

2.     כוונה להפריד את כל תכולת מיכל התולעים באופן מוחלט מכל התולעים ולהשאר עם ההומוס.

3.     אפשרות להעביר את הערימה למקום סמוך להתחלת ערימה חדשה.

לאחר שבחנו את התנאים הללו והשיטה נמצאה מתאימה לנו, אופן הפעולה הינו פשוט. עלינו לשים פסולת אורגנית בצמידות (עם מגע קל) לערימת הקומפוסט הישנה אותה אנו רוצים להפריד מתולעים וכן לדאוג בה לתנאי הגידול הנאותים לתולעים.

פרק 4 - הפרדה על ידי חשיפה לאור

זו השיטה הטובה ביותר לטעמי, שנותנת מענה מהיר וטוב לקצירת ההומוס מן התולעים או התולעים מן ההומוס. בין אם אתם מגדלים את התולעים במיכל סגור כגון עציץ או דלי או בין אם במיכל קומפוסטר גדול. קחו את האדמה עם התולעים – שימו אותה על עיתון על הארץ או בתוך צלחת או קערה גדולה. את האדמה הזו יש לחשוף לאור באופן טבעי התולעים יתחפרו במהירות לתוך תחתית הערימה כדי להמנע מאור. אט אט תגלחו את חלקה העליון של הערימה אשר הינו בהכרח נטול תולעים שכן אלה ברחו אל התחתית של הערימה. 

כאשר תגיעו לכדי סנטימטרים בודדים מהקרקע, תוכלו בנקל לתפוס את כל התולעים שהיו בערימה. אם המטרה היתה לקצור הומוס מוכן הרי שאת התולעים יש להחזיר עתה אל תוך הערימה. אם המטרה היתה איסוף תולעים לטובת מיכל חדש, מכירה וכד', הרי שאת ההומוס שנקצר אני ממליץ להחזיר אל הערימה.

 יש להמנע מלחשוף את התולעים האדומות לשמש ישירה לאורך זמן רב על מנת לא לפגוע בהן.

יתרונות: אפשרות לפעילות משותפת משפחתית, מהירות, יעילות של השיטה ודיוק.

חסרונות: חשיפת תולעים לשמש עלול לפגוע בהן.

פרק 5 - לאחר ההפרדה

לא משנה באיזו שיטה בחרתם כדי להפריד את ההומוס, לבסוף נותרתם עם הומוס לח, המכיל ביצים שטרם בקעו.

המנוסים שבכם כבר ראו בעציץ שבו שמו הומוס גם תולעים ש"פתאום" הגיעו לשם. הרי התולעים לא הופיעו שם פתאום וגם לא זחלו במרחב היבש שבין ערימת התולעים לבין העציץ, מדובר בביצים שבקעו.

חשוב לציין כי תולעים אדומות מסייעות לקרקע על ידי דישון, יצירת חרירי איוורור, הזזת רקב בקרקע ועוד. כך שלמצוא תולעת בעציץ או בכל מקום על האדמה הינה חיובית ולא שלילית.

יחד עם ההומוס המופרד מן הערימה והביצים של התולעים ישנם גם אורגניזמים טובים אותם כן נרצה לטפח.

הדרך המקובלת להמנע מביצים או בקיעת ביצים בהומוס שהופרד זה ייבושו לא עד יובש מוחלט כדי לא לפגוע בכל אותם חיידקים חיוביים, אך מספיק כדי לייבש את הביצים של התולעים.

לביצה של תולעים אדומות לוקח כ 3 ימים לבקוע. ייבוש הומוס והשארתו בתנאים אלה כשבוע – שבועיים, יבטיח לנו כי לא נעביר תולעים, בטעות, לעציץ של הסבתא (מה שיגרום לנישול ודאי מירושה אפשרית).