המלה "תולעים" ברבים מופיעה רק פעם אחת בתנ"ך. עם ישראל צווה במדבר שלא להותיר את המן עד הבוקר, אלא לבטוח בה' שמן חדש ירד מן השמים למחרת. אבל בין העם היו ספקנים שלא צייתו: "וְלא שָׁמְעוּ אֶל משֶׁה וַיּוֹתִרוּ אֲנָשִׁים מִמֶּנּוּ עַד בֹּקֶר וַיָּרֻם תּוֹלָעִים וַיִּבְאַשׁ וַיִּקְצֹף עֲלֵהֶם משֶׁה"(שמות טז, כ).
יש תולעים טובות ותולעים רעות. עמלק הוא תולעת רעה, תולעת ספק. דוד המלך, לעומת זאת, הוא תולעת טובה, כפי שהוא מעיד על עצמו:"ואנכי תולעת ולא איש".
