המוציא דשן מן הזבל

Share
Print Friendly, PDF & Email

המוציא דשן מן הזבל

מה אפשר לעשות משאריות גזם גינת הבית, עלים וחומרים אורגניים מהאשפה הביתית – קליפות, שאריות ירקות, וכדומה? איריס גלזמן מ”משתלות וונדי” מציעה להשתמש בחומרי הפסולת כדי לייצר קומפוסט ביתי, עשיר ובחינם, וטל איתן מסביר מה אפשר לעשות עם ערימה של אשפה וכמה תולעים ידידותיות במיוחד

איריס גלזמן וטל איתן

עדכון אחרון: 08.02.07, 11:11

הפסולת במשק הביתי בישראל מורכבת בעיקר מחומר אורגני-רקבובי ושאריות מזון. יותר ויותר תושבים המודאגים מכמויות הפסולת הנערמות במזבלות או מצטברות במטמנות, עוברים לייצור קומפוסט ביתי – המשמש דשן איכותי, מחומרי פסולת הנמצאים בכל בית. התהליך פשוט ויעיל, ובסופו תוכלו לקבל כמות גדולה למדי של חומרי דישון שיוכלו להספיק לתקופה ארוכה.

תהליך יצירת הקומפוסט, קומפוסטציה, הוא שיטה לזירוז פירוק חומרים אורגניים. שמים את כל המרכיבים – גזם מהגינה, עלים, דשא קצוץ ופסולת אורגנית

ביתית – בערימה שגודלה קוב אחד לערך (מטר רבוע אחד בגובה של מטר). החום שנוצר על ידי האורגניזמים הקיימים, נלכד בתוך הערימה ועוזר לתהליכי הפירוק. מאחר והתהליך מואץ בנוכחות חמצן, יש להפוך את הערימה או לערבבה מדי מספר ימים, כדי להבטיח זרימת חמצן רציפה. המיקרואורגניזמים המפרקים זקוקים לשלושה מרכיבים עיקריים לצורך פעילותם התקינה: מים, חמצן וחומרי מזון (פסולת אורגנית). אלו יצורים תרמופיליים, אוהבי חום, ובכך טמונה גם איכות חומר הדשן המופקת בשיטה זו – החום הרב קוטל מזיקים ומחוללי מחלות, משמיד זרעים של עשבים רעים, ועוד.

במשתלות ובחנויות רבות ברחבי הארץ תוכלו לרכוש מכשיר מיוחד, הקומפוסטר, שהוא למעשה מיכל המיוחד למטרה זו, והוא כולל מכסה ופתח להוצאת הקומפוסט. אולם ניתן להשתמש גם במיכלים מאולתרים מפלסטיק, חביות ושאר מתקנים שיוכלו להכיל את כמות החומר הגדולה (ולעמוד בטמפרטורות הנוצרות בתהליך). אם אתם משתמשים במתקן מאולתר ממיכל קיים, חשוב לוודא כי יש בו מספר חורים, כדי לאפשר כניסת אוויר עשיר בחמצן.

בתחתית המיכל שמים גזם גס מהגינה. כדי לזרז את תהליך הפירוק, מומלץ לקצוץ אותו לפיסות קטנות בגודל של עד 10 סנטימטרים. על שכבת הגזם מניחים שכבה של עלים ודשא קצוץ, בגובה של כ- 20 ס”מ. מעל יש לשים שאריות אורגניות ביתיות, ושוב גזם גינה וחוזר חלילה. תוספת של מעט קומפוסט מוכן עשויה לזרז את התהליך, מאחר והיא מכילה מיקרואורגניזמים הנחוצים לקומפוסטציה. על הערימה להיות לחה, אבל לא רטובה מדי מאחר וכמות החמצן המתמוססת במים קטנה מכמות החמצן באוויר החופשי.

בזמן תהליך הקומפוסטציה נוצר חום של מעל 70 מעלות צלזיוס, וזה סימן טוב שהתהליך מתקדם כשורה. לא רצוי להכניס שאריות בשר, עצמות, דגים, וכמובן חומרים לא אורגניים, שאין להם כל תרומה לתהליך. אם יש ריח רע תוך כדי התהליך, הנובע בדרך כלל מעודף רטיבות או חנקן, יש לאוורר את הערימה היטב. אם הערימה לא מתחממת, הדבר נובע כנראה מחוסר לחות ולכן מומלץ להרטיב מעט ולהפוך את השכבות.

לאחר 8-12 שבועות, תתחיל טמפרטורת הערימה לרדת בהדרגה. זאת, כתוצאה מהדלדלות חומרי המזון האורגניים והתמעטות אוכלוסיית המפרקים. בשלב זה התהליך עדיין לא הסתיים, ואז מתחילים יצורים מיקרוסקופים אחרים בפירוק ובטיוב הקומפוסט. בסיום התהליך, נקבל אדמה שחורה, כמעין אדמת יער מתפוררת בקלות, וזהו למעשה הקומפוסט המוכן. בקומפוסט זה אפשר להשתמש לטיוב הקרקע, להוסיף למצע שתילה במיכלים גדולים ולחיפוי קרקע. מי שרוצה באספקת קומפוסט קבועה לאורך כל השנה יכול להכין במקביל ובדרוג מספר ערימות.

ואפשר גם עם תולעים

לזירוז תהליך הפירוק של חומרי הפסולת, ניתן וכדאי להשתמש בתולעים מיוחדות הניזונות משאריות המזון ומפרישות חומר דשן משובח. ברחבי העולם, מיחזור פסולת אורגנית באמצעות תולעים צובר תאוצה, בין היתר משום שחומר הגלם לתהליך הוא האשפה האורגנית הנמצאת בכל בית, וגם משום שמדובר בתהליך פשוט למדי. בניגוד לשיטת הקומפוסטציה שהוסברה קודם לכן, כאן מדובר בתהליך שונה שבו המפרקים העיקריים אינם המיקרואורגניזמים שבקרקע, אלא מאות ואלפי תולעים הגדלות בתוך הפסולת ומפרקות אותה במהירות רבה יותר.

מתקני הקומפוסט המבוססים על פירוק באמצעות תולעים יכולים להיות קטנים בהרבה ממיכלי הקומפוסטציה הרגילים, ולכן השיטה מתאימה במיוחד לבתים קטנים. אין מה לחשוש מריח לא נעים – הצבת המתקן בסביבה מאווררת ושמירה על תנאי הגידול הדרושים לתולעים, ימנעו ריח רע ויבטיחו את הצלחת התהליך.

לא כל תולעת שמצאתם באדמת הגינה מתאימה לתהליך. מומלץ להשתמש בסוג מיוחד של תולעי קומפוסט, המותאמות במיוחד לתזונה המבוססת על שיירים אורגניים. הסוג הנפוץ ביותר בישראל הוא התולעת האדומה, המסוגלת לחיות במיכלים קטנים הדחוסים בשאריות מזון ופסולת. שאר התולעים, כמו שלשול הגינה, זקוקות לאדמה מרווחת יותר ולתנאים המקשים על גידולן לצורך פירוק שיירי מזון. ניתן לרכוש את התולעים במקומות רבים ברחבי הארץ, ובעיקר אצל מגדלים חובבים שישמחו לחלוק עמכם חופן אדמה מלא בתולעים.

לא כדאי להוסיף את התולעים לערימת הקומפוסט שבחצר הבית שלכם או למיכל שהכנתם לפי ההוראות שניתנו קודם לכן. כאמור, תהליך הקומפוסטציה באמצעות חיידקים וחום יכול לגרום להתחממות רבה של ערימת שיירי המזון, עד ל-70 מעלות צלזיוס. התולעים אינן שורדות בטמפרטורה זו, ולכן יש להקפיד על אוורור רב יותר, ולשמור על לחות המתקן (אבל לא בהגזמה – כדי לא להטביע את התולעים).

הקומפוסט הנוצר מהפרשות התולעים הוא עשיר ביותר, ומלבד יסודות הדרושים לצמחים, הוא כולל גם יצורים מיקרוסקופיים המסייעים לגדילה ולצמיחה. התולעים מאיצות את תהליך הפירוק, ועושות זאת בצורה הטובה ביותר כאשר דואגים לנוחיותן. הן אוהבות סביבה לחה, חמימה ומלאה בחומרי מזון, וישמחו לפרק כל סוג של חומר אורגני שבנמצא. כך תוכלו להפוך את הפסולת הביתית שלכם, בקלות ובחינם, לחומר דשן משובח שיגרמו לצמחים של השכן להיות ירוקים מרוב קנאה.