הנה מקרה, אתם מגדלים ותיקים של תולעים אדומות, מזה מספר חודשים, יש לכם גרעין רבייה של תולעים אדומות שהלך וגדל מחודש לחודש, הצצתם בתחתית הערימה וראיתם להפתעתכם – אדמה(!) או אם לדייק אז נאמר שראיתם הומוס מוכן. כלומר אותה קליפת בננה, חלקי מלפפון וכמה עיתונים, הפלא ופלא – נעלמו ובמקומם יש אדמה חומה- שחורה, ללא ריח, שנראית כתאווה לכל עציץ פורח.
עכשיו אנחנו רוצים לקצור הומוס ולשים אותו בעציץ נפרד / לפזר בגינה, מה עושים?
ישנן מספר שיטות לבצע הפרדה של הומוס, תוך זמן קצר תפתחו את השיטה שלכם.
להלן סקירה של מיטב השיטות הקיימות:
- השיטה בה נהגתי בעברי שהייתה מוצלחת במיוחד לאור שיתוף הפעולה של בתי, שהיתה בת 4 באותה התקופה היא לשים ערימה של הומוס על מצע של עיתון ואז לבקש ממנה יפה יפה להוציא תולעת – תולעת, לאחר מספר שעות כל מה שיישאר בערימה זה הומוס ללא תולעים אדומות.
היתרון – שמירה על שלמות התולעים בתהליך, עבודה עדינה מאד וזהירה, תעסוקה לילדה למשך מספר שעות.
החיסרון – איטיות, חייבים שיתוף פעולה של הילדה.
- פיזור שאריות המזון בצד אחד של המיכל ייגרום להם לאחר מיצוי מקורות המזון בצד אחד של העציץ לעבור לצידו השני.
היתרון – שיטה מהירה.
חיסרון – לא מדוייק, תמיד יישארו תולעים בצד הערימה כבייכול ללא הפסולת האורגנית ועם ההומוס בלבד.
- ייבוש – השארת תולעים אדומות בתוך המיכל אך השקייה של מחציתו תגרום להן לעבור מהצד היבש לצד הלח. שיטה זו מתבססת על כך שלחות הינו תנאי מחייה חיוני עבור התולעים. ניתן לחצות את העציץ עם חתיכת עץ או פלסטיק כדי למנוע מנוזלים לעבור מצד אחד לשני. רוב המיכלים המקצועיים בנויים על שיטה זו של חציית המיכל לשניים.
היתרון – שיטה טובה מאד. מצד אחד חשוב להשאיר את המיכל עם לחות מסויימת (לא מלא כדי שלא לפגוע בכל אותם מיקרו אורגניזמים חיוביים).
חיסרון – פגיעה בביצים של התולעים בצד המיובש וכך גם בדור ההמשך הקיים שם.
- על אותו העיתון של קודם ניתן לשים ערימה של הומוס בצורת פירמידה, חשיפת ההומוס המוכן לאור. התולעים באופן טבעי יברחו למרכז ולתחתית הערימה, מאחר וחושך הינו תנאי חיוני לגידולן, עתה נתחיל לבצע "גילוח" של החלק העליון (בלי תולעים) ונמתין מספר דקות כדי לאפשר להם להמשיך לזחול מטה, כך עד שנפריד את רוב החומר.
היתרון – שיטה עדינה, לא פוגע בתולעים.
החיסרון – לא מדוייק, יישארו ביצים בערימה, דורש סבלנות רבה.
כמו גם בחיים, גם פה השילוב בין כמה גישות יחד עשוי להניב את התוצאות הטובות ביותר, חשיפה לאור, ייבוש ומיעוט בפסולת אורגנית בצד אחד של המיכל, יניב ככל הנראה את התוצאות הטובות ביותר.
קראתם זה עתה תקציר של מספר שיטות להפרדת תולעים אדומות מ הומוס מוכן. לקריאה מורחבת יותר המשיכו לדפים נוספים באתר זה.
שלום
אני שמעתי על שיטה שבה נותנים לתולעים לעבור ממיכל למיכל.
להבנתי היא עובדת ככה:
כאשר המיכל מלא שנים על ראש הערמה מיכל עם חורים בתחתית ובוא אדמה עם אוכל. התיאוריה אומרת שהתולעים יעלו דרך החורים בתחתית של המיכל אל האוכל החדש לאחר שסיימו את המזון במיכל הקיים. וכאשר המיכל העליון נהיה גדול מספיק יישארו יחסית מעת תולעים בתחתון.
השאלה שלי היא האים שמעתם / התנשאתם בשיטה זו?
אכן, התולעים נעות לכיוון האוכל/ הרקב ונוטשות אט אט את הערימה לאחר שההומוס מוכן. זה כל הרעיון עם מיכלים ביתיים וגם קומפוסטרים גדולים.
בברכה
אפשר להשתמש ברשת 0.3ס"מ(1/8") שנחבר למסגרת
גודל כזה מאפשר ל"הומוס" האיכותי ביותר ליפול אך משאיר ביצים תולעים וחומר אורגני שלא עוקל לעיבוד נוסף
רשת 0.6סמ תפריד את התולעים אך הביצים יפלו ברובן חזרה אם נרצה להמשיך את השושלת.
הי.
לדעתי זה לא יעבוד. ההומוס מצטבר מעל הרשת ונערם ולא עובר דרכו ללא סיוע חיצוני.
אבל אם תצליח ויהיו לך תוצאות אחרות, נשמח ללמוד מנסיונך.
בברכה
אני ראיתי ביוטיוב שמפרידים בעזרת רשת\מסננת שכזו.
שאלה – האם תולעת שהתגנבה להומס ועברה לגידולים עלולה לפגועה בייבול? השאלה היא לגבי הדייאטה של התולעים. הן אוכלות רק אוכל רקוב ויבש או גם אוכל טרי ושורשי צמחים?
רקב בלבד.
לא מזיקות לצמחים
שאלה: למה להפריד? ראיתי בתשובה אחרת כאן שהן אינן מזיקות לצמחיה. האם ההפרדה היא עניין מוסרי שלא לגרום למותן ללא תועלת? או הפסד של כמה שקלים ברכישת תולעים במקרה שהשתמשנו בכל ההומוס עם התולעים ולא נוצר דור חדש?
ההפרדה היא גם עניין מוסרי אבל לא פחות מזה גם עניין פרקטי. אם מדובר בצריכה פרטית , אין בעיה, אבל אם אתה רוצה לתת הומוס מתנה בעציץ זה כבר משהו אחר. לא תרצה שבתוך מתנה עציץ עם צמח שהבאת לדודה שהזמינה אותך, יטיילו בפנים תולעים.
מקווה שקיבלת תשובה מלאה 🙂