על שיתוף פעולה ועזרה הדדית/ השפן והיעל

Share
Print Friendly, PDF & Email

שפן הסלע והיעל

"אני הייתי לפניך",

 אמר השפן הצעיר אל היעל הבוגר

 

היעל מעט מתנשא, התייחס לדברי השפן כצעירות,

והמשיך לאכול  מן העץ באדישות

 

"אני שפן סלע ולא סתם שפן, כשאני אומר שהייתי לפניך

כדאי שתפנה לכך קצת זמן"

היעל הבוגר עצר לרגע מעיסוקי הלעיסה,

הביט סביבו בנחל ערוגות ומיד המשיך במלאכת הבליסה

 

חוצפה שכזו מפי כזה פספוס, היעל היה ממש מופתע.

לרגע הזכיר לו השיח, מפגש עגום, בין קרוב משפחתו עם נמרה.

 

שוב עצר לרגע מהאכילה, לקח אוויר מלוא הנחל אל הריאות,

האזין לצלילי זרימת המים הביט סביב "אך, אלו מראות"

 

חשב בליבו שהחוצפן שבשפנים לא יוכל להפר את שלוותו,

כאשר נוף שכזה קיים מסביבו.

 

השפן שוב לא ויתר, "יא חביבי, תסתכל"

טיפס בשוויץ על ענף עץ השיטה ובהתרסה הראה כיצד הוא אוכל.

 

אז הסביר לו בלעג היעל, כי עם השיטה יש לו חברות עמוקה

יאכל ככל שיחפוץ, הברית תישאר בעינה.

 

נבהל לרגע השפן מהתשובה, ירד ענף לגובה העיניים,

ביקש, הפעם בנימוס, פירוט קצר או שניים.

 

החל היעל להסביר על קשריו עם העץ

קטע אותו הצעיר בגסות, איזה לץ.

 

השפן גרס כי אוכל הוא מהעץ כל היום בלי חשבון,

ובסוף היום הולך לו על בטן מלאה לישון.

 

הסביר באיטיות היעל לשפן,

כי ביניהם היחס קצת יותר מאוזן.

 

"אני אמנם אוכל מהעץ, אך גם אחראי על הפצת זרעיו.

ואילו העץ מצידו מכבדני בארוחה במלוא ענפיו."

 

תמה השפן על דברי חברו,

נפל מעץ כי איבד את שיווי משקלו.

 

דואב וכואב הסתכל כה וכה,

אף לא אחד בא לעזרו.

 

הושיט היעל יד לעזרה לשפן הכואב,

עזר לו לקום ולהתיישב.

 

הוסיף ואמר לו היעל הבוגר: "בחברות אחד לשני עוזרים,

כולם יוצאים ממנה נשכרים".

 

 

לקראת שקיעה שב שפן הסלע לביתו ,

סיפור ארוך על חברות למשפחתו סיפר,

 

ובסופו ציין במבוכה על עזרה שקיבל,

מלא אחר מאשר יעל.