קציר הומוס

Share
Print Friendly, PDF & Email


מבוא

בתחילת דרכי כמגדל תולעים אדומות חשבתי לתומי כי בהמשך הדרך אוכל להפיץ ולמכור הומוס ומוצריו תה הומוס וכד'.

מהר מאד הבנתי שההומוס אינו כה אטרקטיבי כפי שהתולעים עצמןההסברים לכך רבים: מגדלים רבים רוכשים את תולעים אדומות במטרה למחזר ביעילות את הפסולת הביתית ולא בשביל הומוסאחרים רוכשים את התולעים כדי לייצר את הומוס באופן עצמאי ומחפשים את ההשקעה הראשונית בלבדקבוצה אחרת מעוניינת בנוסף להומוס בתחביב משפחתי גידול קל ופשוטחיית מחמד שמאפשרת לעזוב את הבית לסופ"ש מבלי לדאוג לגבי האוכל והמים של בעל החיים.

 ערימת הומוס, מעורבב עם קומפוסט ותולעים אדומות לפני ייבוש כדי לבצע הפרדהלא משנה היכן אתם מאכלסים תולעים אדומותאם בעציץ על מרפסת גן בקומת הפנטהאוזמתחת לכיור בתוך הביתבגינה בתוך מיכל קומפוסט יעודיבסוף מגיע היום בו המיכל מתמלא וחייבים לרוקנוכפי שאתם רואים הסיבות רבות ובשורה התחתונה התולעים יותר מושכות ומענינות מהתוצר שלהם – הומוס.

גודל המיכל, כמות הזבל האורגני שמגיע אליו, הלחות וכמות התולעים יכתיבו מתי המיכל יתמלא.

דבר אחד בטוח – זה יקרה בסוף ואז תשאלו את עצמכם מה עושים?

קורס מתקדם זה להפרדת תולעים אדומות ומיצוי  הומוס נכתב במטרה לסייע למגדלים ותיקים אשר ברשותם גרעין רבייה גדול ומיכל שהתמלא להפריד את התולעים ולמצות את האדמה האיכותית, ההומוס, שהן מייצרות.

בקורס זה מקבל המגדל הוותיק את הכלים הדרושים כדי להפריד את התולעים מן הערימה.

נלמדות פה ארבע טכניקות להפרדה של התולעים מן הערימה על יתרונותיהן וחסרונותיהן.

כל מה שנשאר לצלול לתוך העניין.

כיצד ניגשים אל הערימה

תולעים אדומות, גודלן כ 8 ס"מ והן מזכירות מאד את שלשול הגינה המצוי באזורינו. מדובר בבעל חיים עדין, רך ולכן גם פגיע.

כל תולעת אדומה מטילה מידי מספר ימים ביצים בצבע זהוב המזכירים בצבען וצורתם לימונים זעירים בגודל של מספר מילימטרים.

ערימה בריאה תכיל כמות גדולה של ביצים ותולעים מסיבה זו לכלי העבודה איתם אתם ניגשים אל הערימה יש חשיבות גדולה מאד.

כמו כן קצב הרבייה הגבוה אומר שבהכרח פגיעה בתולעת פוגע לטווח ארוך בפוטנציאל הערימה לגדול עוד ועוד.

זו ההזדמנות להפריך גוזמא הגורסת שלחתוך תולעת לשתיים גורם לה לגדל את החלק החסר וכך אפילו להתרבות בצורה זו. כל מגדל ותיק יודע שלתולעת יש קיבה אחת, פה אחד וכד', חיתוך לשניים לא יגרום לחלק החסר לגדל איברים אלה.

הבנו כי מדובר בחיה עדינה ויש לנו אינטרס שלמרות שאנו הולכים לבחוש בערימה (בהתאם לסוג ההפרדה) רצוי לעשות זאת בעדינות מירבית תוך פגיעה מינימלית בתולעים האדומות וביציהן.

כלי העבודה המומלצים הינם כלי עבודה לגינה ידניים עם זרועות קצרות למען שליטה מירבית.

הכלי המועדף על ידי כדי לאתר תולעים ואף לתפוס מרבצים גדולים הינו כלי בעל 2-3 שיניים המכונה מקלטרת ידנית, היתרון בכלי זה הינו שנכנסות לאדמה הזרועות, כך שהפגיעה בתולעים האדומות הינה מינימלית.

מגרפת הומוסבהיעדר מקלטרת ידנית גם כלים אחרים עם שיניים יהיו טובים באותה מידה, ב 90% מהפעמים בהם אני עובד בערימת הקומפוסט שלי, אני משתמש בכלים אלה, אני מתכוון כמובןלצד עם השיניים:

 

לצד כלים אלה כדי שתהיה גם כף שתילה ככלי נוח לעבודה והשלמת המשימה, אך חשוב לזכור כי אסור לעשות שימוש בכף זו בתוך הערימה, כף זו נכנסת בגסות אל האדמה ופוצעת וחותכת כל מה שנקרא בדרכה, אינה מתאימה לעבודה עם התולעים כלל וכלל:

מעבר לכלים אלה, מומלץ לעשות שימוש רב ככל האפשר עם הידיים, זה הכלי העדין והמלצתי הי לשלב את הילדים ושאר בני המשפחה לטובת עיסוק זה.

הפרדה ידנית

השיטה הפשוטה ביותר בה גם אני התחלתי היא ההפרדה הידנית, כשמה כן היא.

למגדלים בעציץ או מיכלים קטנים, מומלץ לקחת את מיכל הגידול, להפוך אותו באופן מלא ולשפוך את כל תכולתו על עיתון.

רוב התולעים יימצאו למטה וכשתהפכו את הערימה תוכלו לראות אותן ולתפוס ביתר קלות.

בזריזות ולפני שהתולעים מתחפרות ניתן לתפוס אותן, אחת אחת, וכך להוציאן מהערימה.

שיטה זו טובה להפרדת בין תולעים אדומות לבין הומוס ולווא דווקא ההומוס מהתולעים.

לבעלי המיכלים הגדולים נדרש להכניס את המקלטרת הידנית ולקחת גוש הומוס יחד עם תולעים האדומות.תולעת אדומה

לאחר הוצאת הגוש כדאי להניחו על צלחת או תחתית של עציץ. ניתן בנקל לראות את התולעים לאחר הוצאת גרעין זה, פושטים יד ואוספים את כמות התולעים המבוקשת.

כך ניתן לתת כמות מדודה של תולעים  למשל להתחייב על 50 תולעים או 100 תולעים וכד' ופשוט לספור אחת אחת.

יתרונותדיוק במספר התולעים המוצא מן הערימה, שכן כל תולעת נוספת היא מורשת שלמה שעוברת למישהו אחר וכן אי פגיעה בתולעים כמעט בכלל.

החיסרון: איטיות בתהליך ולאלה שעדיין לא התרגלו גם המגע הישיר עם התולעים לא תמיד נעים.

הפרדה על ידי ייבוש הערימה

ייבוש הערימה היא שיטה אשר אינה מועדפת על ידי, אבל שמעתי עליה רבות ונראה שהיא עובדת, בעיקר כשמדובר בכמויות גדולות מאד של קומפוסט ושל תולעים.

השיטה מבוססת על מספר תכונות של התולעים שיש להתחשב בהן בעת הגידול:

1.     התולעים לא אוהבות יובש – הן חייבות לחות במיכל הגידול שלהן.

2.     התולעים כמו כל בעל חייםצריכות לאכול כדי להתקיים.

תנאים לשימוש בשיטה:

1.     גידול התולעים בערימה המונחת ישירות על הקרקע ולא בתוך מיכל סגור כגון עציץ.

2.     כוונה להפריד את כל תכולת מיכל התולעים באופן מוחלט מכל התולעים ולהשאר עם ההומוס.

3.     אפשרות להעביר את הערימה למקום סמוך להתחלת ערימה חדשה.

לאחר שבחנו את התנאים הללו והשיטה נמצאה מתאימה לנו, אופן הפעולה הינו פשוט. עלינו לשים פסולת אורגנית בצמידות (עם מגע קל) לערימת הקומפוסט הישנה אותה אנו רוצים להפריד מתולעים וכן לדאוג בה לתנאי הגידול הנאותים לתולעים.

את הערימה הישנה עלינו לייבש.

באופן טבעי התולעים יעברו לערימה בה כמות המזון גדולה יותר, זמינה יותר אליהם וכן התנאי גידול בה מתאימים להם יותר (רטיבות). כמו כן באופן טבעי ינטשו ערימה יבשה שבה כמעט כל מקורות המזון נגמרו.

על בסיס שיטה זו מבוססות גם קופסאות גידול של תולעים בעלות שני צדדים למעבר התולעים מצד לצד.

יתרונות: שיטה המבוססת על תהליכים טבעיים בגידול התולעים, מעבר טבעי שלהם לבית גידול טוב יותר ונוח יותר להן, פגיעה מינימלית בתולעים עצמן.

חסרונות:בערימת הקומפוסט המיובשת נותרים ביצים שלא ישרדו את הייבוש, שיטה איטית אשר לא נותנת פתרון מיידי, שיטה הדורשת שטח יחסית גדול וקרקע לגידול התולעים האדומות.

תולעים אדומות

הפרדה על ידי חשיפה לאור

זו השיטה הטובה ביותר לטעמי, שנותנת מענה מהיר וטוב לקצירת ההומוס מן התולעים או התולעים מן ההומוס.

בין אם אתם מגדלים את התולעים במיכל סגור כגון עציץ או דלי או בין אם במיכל קומפוסטר גדול.

קחו את האדמה עם התולעים – שימו אותה על עיתון על הארץ או בתוך צלחת או קערה גדולה.

את האדמה הזו יש לחשוף לאור באופן טבעי התולעים יתחפרו במהירות לתוך תחתית הערימה כדי להמנע מאור.

אט אט תגלחו את חלקה העליון של הערימה אשר הינו בהכרח נטול תולעים שכן אלה ברחו אל התחתית של הערימה.

 

כאשר תגיעו לכדי סנטימטרים בודדים מהקרקע, תוכלו בנקל לתפוס את כל התולעים שהיו בערימה.

אם המטרה היתה לקצור הומוס מוכן הרי שאת התולעים יש להחזיר עתה אל תוך הערימה.

אם המטרה היתה איסוף תולעים לטובת מיכל חדש, מכירה וכד', הרי שאת ההומוס שנקצר אני ממליץ להחזיר אל הערימה.

 

יש להמנע מלחשוף את התולעים האדומות לשמש ישירה לאורך זמן רב על מנת לא לפגוע בהן.

יתרונות:אפשרות לפעילות משותפת משפחתית, מהירות, יעילות של השיטה ודיוק.

חסרונות:חשיפת תולעים לשמש עלול לפגוע בהן.

לאחר ההפרדה

לא משנה באיזו שיטה בחרתם כדי להפריד את ההומוס, לבסוף נותרתם עם הומוס לח, המכיל ביצים שטרם בקעו.

המנוסים שבכם כבר ראו בעציץ שבו שמו הומוס גם תולעים ש"פתאום" הגיעו לשם. הרי התולעים לא הופיעו שם פתאום וגם לא זחלו במרחב היבש שבין ערימת התולעים לבין העציץ, מדובר בביצים שבקעו.

חשוב לציין כי תולעים אדומות מסייעות לקרקע על ידי דישוןיצירת חרירי איוורור, הזזת רקב בקרקע ועוד. כך שלמצוא תולעת בעציץ או בכל מקום על האדמה הינה חיובית ולא שלילית.

יחד עם ההומוס המופרד מן הערימה והביצים של התולעים ישנם גם אורגניזמים טובים אותם כן נרצה לטפח.

הדרך המקובלת להמנע מביצים או בקיעת ביצים בהומוס שהופרד זה ייבושו לא עד יובש מוחלט כדי לא לפגוע בכל אותם חיידקים חיוביים, אך מספיק כדי לייבש את הביצים של התולעים.

לביצה של תולעים אדומות לוקח כ 3 ימים לבקוע. ייבוש הומוס והשארתו בתנאים אלה כשבוע – שבועיים, יבטיח לנו כי לא נעביר תולעים, בטעות, לעציץ של הסבתא (מה שיגרום לנישול ודאי מירושה אפשרית).

 תולעים אדומות , הומוס

2 תגובות בנושא “קציר הומוס

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.